מקור עירובין ה׳
1 וּמַאן דְּאָמַר אַרְבָּעָה, קָסָבַר: אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחַת הַקּוֹרָה!
2 לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא קָסָבְרִי מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחַת הַקּוֹרָה, וּבְהָא קָא מִיפַּלְגִי: מָר סָבַר קוֹרָה מִשּׁוּם הֶיכֵּר, וּמָר סָבַר קוֹרָה מִשּׁוּם מְחִיצָה.
3 וְאִיבָּעֵית אֵימָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא קוֹרָה מִשּׁוּם הֶיכֵּר, וְהָכָא — בְּהֶיכֵּר שֶׁל מַטָּה וּבְהֶיכֵּר שֶׁל מַעְלָה קָא מִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר אָמְרִינַן הֶיכֵּר שֶׁל מַטָּה כְּהֶיכֵּר שֶׁל מַעְלָה, וּמָר סָבַר לָא אָמְרִינַן הֶיכֵּר שֶׁל מַטָּה כְּהֶיכֵּר שֶׁל מַעְלָה.
4 וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אָמְרִינַן: הֶיכֵּר שֶׁל מַטָּה כְּהֶיכֵּר שֶׁל מַעְלָה, וְהָכָא בִּגְזֵירָה שֶׁמָּא יִפְחוֹת קָמִיפַּלְגִי.
5 הָיָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים וְחָקַק בּוֹ לְהַשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה, כַּמָּה חוֹקֵק? כַּמָּה חוֹקֵק?! כַּמָּה דִּצְרִיךְ לֵיהּ! אֶלָּא מִשְׁכּוֹ בְּכַמָּה? רַב יוֹסֵף אָמַר: בְּאַרְבָּעָה, אַבָּיֵי אָמַר: בְּאַרְבַּע אַמּוֹת.
6 לֵימָא בִּדְרַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי קָמִיפַּלְגִי, דְּאִיתְּמַר: מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ מִצִּידּוֹ כְּלַפֵּי רֹאשׁוֹ, אִיתְּמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי: אִם יֵשׁ שָׁם פַּס אַרְבָּעָה — מַתִּיר בְּפִירְצָה עַד עֶשֶׂר.
7 וְאִם לָאו, פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה מַתִּיר. שְׁלֹשָׁה אֵינוֹ מַתִּיר. לְרַב יוֹסֵף אִית לֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי, לְאַבָּיֵי לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי.
8 אָמַר לָךְ אַבָּיֵי: הָתָם סוֹף מָבוֹי, הָכָא תְּחִלַּת מָבוֹי. אִי אִיכָּא אַרְבַּע אַמּוֹת — אִין, אִי לָא — לָא.
9 אָמַר אַבָּיֵי: מְנָא אָמֵינָא לַהּ — דְּתַנְיָא: אֵין מָבוֹי נִיתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה עַד שֶׁיְּהוּ בָּתִּים וַחֲצֵרוֹת פְּתוּחִין לְתוֹכוֹ.
10 וְאִי בְּאַרְבָּעָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ!
11 וְכִי תֵּימָא דְּפָתַח לֵהּ בְּדוֹפֶן הָאֶמְצָעִי, וְהָאָמַר רַב נַחְמָן: נְקִיטִינַן, אֵיזֶהוּ מָבוֹי שֶׁנִּיתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה כֹּל שֶׁאׇרְכּוֹ יָתֵר עַל רׇחְבּוֹ, וּבָתִּים וַחֲצֵרוֹת פְּתוּחִין לְתוֹכוֹ.
12 וְרַב יוֹסֵף: דְּפָתַח לֵיה בְּקֶרֶן זָוִית.
13 אָמַר אַבָּיֵי: מְנָא אָמֵינָא לַהּ — דְּאָמַר רָמֵי בַּר חָמָא אָמַר רַב הוּנָא: לֶחִי הַבּוֹלֵט מִדּוֹפְנוֹ שֶׁל מָבוֹי, פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת — נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ. אַרְבַּע אַמּוֹת — נִידּוֹן מִשּׁוּם מָבוֹי וְצָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ.
14 וְרַב יוֹסֵף? לְאַפּוֹקֵי מִתּוֹרַת לֶחִי עַד דְּאִיכָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. לְמִיהְוֵי מָבוֹי אֲפִילּוּ בְּאַרְבָּעָה טְפָחִים נָמֵי הָוֵי מָבוֹי.
15 גּוּפָא. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא אָמַר רַב הוּנָא: לֶחִי הַבּוֹלֵט מִדׇּפְנוֹ שֶׁל מָבוֹי
16 פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת — נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי, וְאֵין צָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ. אַרְבַּע אַמּוֹת — נִידּוֹן מִשּׁוּם מָבוֹי, וְצָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ.
17 אוֹתוֹ לֶחִי, הֵיכָן מַעֲמִידוֹ? אִי דְּמוֹקֵי לֵיהּ בַּהֲדֵיהּ, אוֹסֹפֵי הוּא דְּקָא מוֹסִיף עֲלֵיהּ.
18 אָמַר רַב פָּפָּא: דְּמוֹקֵי לֵיהּ לְאִידַּךְ גִּיסָא. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא דְּמוֹקֵי לֵהּ בַּהֲדֵיהּ דִּמְטַפֵּי בֵּיהּ, אוֹ דִּמְבַצַּר בֵּיהּ.
19 אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לָא אֲמַרַן, אֶלָּא בְּמָבוֹי שְׁמוֹנָה. אֲבָל בְּמָבוֹי שִׁבְעָה — נִיתָּר בְּעוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ.
20 וְקַל וָחוֹמֶר מֵחָצֵר: וּמָה חָצֵר שֶׁאֵינָהּ נִיתֶּרֶת בְּלֶחִי וְקוֹרָה — נִיתֶּרֶת בְּעוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ, מָבוֹי שֶׁנִּיתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּיתָּר בְּעוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ?
21 מָה לֶחָצֵר שֶׁכֵּן פִּרְצָתָהּ בְּעֶשֶׂר, תֹּאמַר בְּמָבוֹי שֶׁפִּרְצָתוֹ בְּאַרְבַּע!
22 קָסָבַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מָבוֹי נָמֵי, פִּרְצָתוֹ בְּעֶשֶׂר. לְמַאן קָאָמְרִינַן? לְרַב הוּנָא, וְהָא רַב הוּנָא פִּרְצָתוֹ בְּאַרְבַּע סְבִירָא לֵיהּ?!
23 רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ טַעְמָא דְנַפְשֵׁיהּ קָאָמַר.
24 רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּמָבוֹי שְׁמוֹנֶה נָמֵי לָא צְרִיךְ לֶחִי, מָה נַפְשָׁךְ: אִי עוֹמֵד נְפִישׁ נִיתָּר בְּעוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ, וְאִי פָּרוּץ נְפִישׁ נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי.
25 מַאי אָמְרַתְּ, דְּשָׁווּ תַּרְוַיְיהוּ כִּי הֲדָדֵי — הָוֵה לֵיהּ סְפֵק דִּבְרֵיהֶן, וּסְפֵק דִּבְרֵיהֶן לְהָקֵל.
26 אָמַר רַב חָנִין בַּר רָבָא אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ
פירוש גליון הש"ס על עירובין ה׳
1 גמ' ומ"ס קורה משום מחיצה. עיין לקמן דף טו ע"א תוס' ד"ה אביי לטעמיה:
2 שם מתיר בפרצה עד עשר. עיין לקמן דף י ע"ב תוס' ד"ה ואצבעיים:
3 רש"י ד"ה ואי אמרת. מכדי מיעוט חצירות שתים. ק"ל בלאו הקדמה זו הא אף אי הוה סגי בחצר א' הוי הראיה נכונה והא באמת אף דבעי' ב' חצרות מ"מ אפשר בחצר א' מצד דופן זה וחצר א' בדופן כנגדו אלא דבאמת גם פתח אחד א"א באורך ד' וא"כ גם אם סגי בחצר א' ישנה לראיה זו:
4 תוס' ד"ה דפתח לי'. ולא דק. עיין ת' מהלרב"ח סי' יג:
5 תוס' ד"ה ארבע. אפילו למ"ד. נ"ל דמוכח כן דהא מרא דשמעתין הוא ר"ה ואיהו ס"ל לקמן דף טו דלחי העומד מאליו הוי לחי וזהו למ"ד לחי משום מחיצה עיי"ש:
6 ד"ה אינו דין. דבחצר הפס מהני משום מחיצה. עיין לקמן דף ט ע"ב תוס' ד"ה כותל: